Home
אורין עונים לשאלותיכם

אורין עונים לשאלותיכם

מזה 13 שנים אני  מתקשרת  ישות הנקראת ,אורין'. רבים מכירים את 'אורין' מהספרים מאת סאנאיה רומן כמו " לחיות מתוך שמחה"ועוד.

קשה להסביר ובטח להבין כיצד אני מקבלת תשובות לשאלות . אנסה..אם נתחבר לטכנולוגיה של היום אני למעשה מתחברת "לענן מידע" שיש בו את האינפורמציה הנדרשת והרלוונטית לשואל.לכל אחד יש את הספריה  שלו בענן..ואני שולפת משם תשובה..

מזמינה אתכם לשאול להתעניין .

  שאלה:

"נמאס לי לוותר כל הזמן לבעלי מה עושים?"

השאלה הזו אקטואלית במערכות יחסים: בין בני זוג, בין הורים וילדים, בעבודה..   בתקופה הזו, חופשת הקיץ, משפחות רבות מנצלות את הימים לבילויים משותפים נסיעות,טיולים, מה שמביא לקונפליקטים שונים..

מה המשמעות של ויתור? (כאשר אחד באופן שיטתי מוותר)

למעשה זו מערכת יחסים לא סימטרית יש פה חוסר איזון.  אחד לוקח על עצמו את התפקיד של לוותר. יש פה מעין "הקרבה" של הרצונות האישיים של אחד למען האחר.זה מרגיש לעיתים כחוסר שיויון בחוויה האישית.

מדוע מוותרים?

כדי לשמור על "שקט"במשפחה,למען "שלמות" במערכות יחסים, בזוגיות.    יש ביטויים המסבירים למה לוותר : "כדי לא לקלקל את הטיול", "לי קל יותר  לוותר",  "זו מלחמה אבודה מולו"..ועוד..

מה ההשלכות של ויתור קבוע?

לעיתים, בחויה האישית, יש תחושה שבזכות הויתור  "הכל זורם, הצלתי את המצב". אבל במקביל "הפנים שלנו" מתחיל להתמלא בחוסר שביעות רצון אם במודע או שלא במודע. הויתורים נרשמים בפנקס וירטואלי ומחכים להתפוצץ  בהגיע הרגע .. כי בסופו של דבר נוצר כעס פנימי שגדל כמו כדור שלג.. לא תמיד יש לנו יכולת לזהות עד היכן הגבולות של יכולת ההקרבה.

מה עושים?

לחשוב אחרת..להבין שכשאנחנו מוותרים זה למעשה תוצר של דיאלוג ומסקנות מול עצמינו. אנחנו מחליטים לוותר!  בגלל שיקולים שלרוב הם לא למען עצמינו.

להחליף את המילה ויתור בשיתוף: להתייחס לקונפליקט כחלק מרצף של אירועים שכולם לוקחים בו חלק וכל פעם מישהו אחר תורם את חלקו –מוותר מתפשר. להבין  שויתור הוא למעשה שיתוף פעולה פעם אני מוותרת פעם האחר!

מה השינוי?

זה לא רשום "בפנקס" האישי כויתור– אלא כחלק ממערך יחסים של WIN WIN הפעם אתה תרמת  את חלקך ויתרת  למעשה כבר ברור לכולם ולך שבפעם הבאה מישהו אחר יצטרך לתת את חלקו לוותר!

בסופו של דבר כשאתה עושה משהו למען האחר והתחושה האישית של הפסד לא דייקת את עצמך.

 

           

שאלה:

                    כיצד להתמודד עם לחץ שמוציא ממיקוד?

לדוגמא אנשים המתחרים במאסטר שף וברגע של משימה, מאבדים את הריכוז ולא יודעים מה לעשות.

מהו לחץ? 

יש סוגים שונים של לחץ נתייחס במצב של תחרות-זהו מצב שבו אדם ניצב בפני אתגר חדש וברגע אחד מאבד את הביטחון שלו, נכנס לפחד ומצוקה ואינו יודע מה לעשות! יש לו    מעין  "מסך שחור" שגורם לו ל"שכוח" את הכישרונות והיכולות שלו.

מתי אתגר בחיים הופך ללחץ?

כשאדם ניצב בפני אתגר למעשה יש בתוכו "מאבק" בין שני ,כוחות' שהוא צריך לדעת  לאזן ביניהם

,כוח' אחד- היכולות שלו שהוא מכיר ויודע (נסיון רב בבישול)

,כוח' שני – התמודדות עם מטלות מאתגרות שהן חדשות לו (תחרות מאסטר שף).

כלומר שילוב של ישן (הצלחות בעבר ) מול  חדש סיטואציות חדשות ומאתגרות.

מתי נוצר הלחץ?

כאשר בחוויה האישית אין איזון בין הישן לחדש, בין היודע כמה אני טוב ומוכשר לבין הלא ידוע שמקבל צורה  של פחד .  כלומר זה יושב על החוויה של הפער בין מה שאני מכיר יותר למה שאני לא מכיר, והלא מכיר חזק יותר!

כשנמצאים במצב של לחץ מפלס הרגש והחשש עולים לרוב יש תחושת אכזבה  אישית  "הם יודעים שהם יודעים".

מה ניתן לעשות?

להבין שהפחד הוא  מהלא ידוע ולא מחוסר היכולת שלי!

לעצור את המשחק ! (גם אם נמצאים בתחרות) למצוא דרך  להוריד את מפלס הרגש הפחד  לדבר ..לבכות .. (למצוא אוזן קשבת בפני מי שיודע להכיל אותי כמו חיים כהן)

אנשים שיודעים מראש  שיחוו רגעים כאלו, מומלץ לפני האירוע לנהל בראש תמונה של הצלחה להכין תסריט בראש של תרחיש שלב אחרי שלב, להתכונן לסיטואציה.

חשוב לזכור:

זה קורה ברגע!  ההיפוך מבטחון עצמי, לתחושה שהקרקע נשמטת תחת הרגליים! ולכן צריך  לשנות את נקודת ההתיחסות.

                                                להתמקד במי אתה ולא באיך אתה!

 

 

שאלה:

כיצד אפשר לצאת ממערבולות רגשיות מרחמים עצמיים?

תשובה:

"מערבולת רגשית" זהו רגע שבו לאדם אין  את היכולת לראות את עצמו באופן בהיר. אינו  רואה את הדרך שהוא עשה, את המטרות העומדות בפניו.

הוא נמצא כרגע בנקודה אחת המהדהדת לו: כשלון, חוסר הצלחה, חוסר שביעות רצון מהקיים וזה הופך לדבר היחיד שקיים בעולם שלו.

הכול מתכסה במים ומאחר ובמים אין אויר  אז קשה לנשום! מתמלאים בתחושת מסכנות, זו בריכת מים עמוקה שקשה מאוד לצאת ממנה!

כיצד יוצאים? נחלק את התשובה לשניים לאנשים הנמצאים ברמת מודעות גבוהה ומכירים את רגע הכניסה ל"בריכה" ולכאלו שאינם מזהים.

 מה עושים? אנשים המזהים את  רגע הכניסה ויודעים לאן זה מוביל,   באותו רגע יש לומר: "אני חייב לעשות משהו"! המשמעות לעבור למצב עשייתי בשונה  מכאוס של מחשבות. לדוגמא: אם נמצאים בבית לצאת מהבית, לשנות מקום ומצב פיסי בהשאלה זה כמו לצאת מבריכת המים בכוחות עצמך.לקחת החלטה ללכת לעשייה מסוג אחר.

אנשים שאינם מיומנים ומגלים שהם כבר עמוק בבריכה הרחמים כבר עוטפים אותם בדרך כלל יש  סממנים קבועים לכך: חוסר יכולת לראות את "השמש" חוסר יכולת לראות את התנועה, את הדבר הטוב שמחכה.

מה עושים? לתת לעצמך 60 שניות להיות "במצב", למצות את מנעד הרגשות הזה (רצוי להסתכל בשעון). ואח"כ לשנות ממצב חושב למצב עושה!  המשמעות לעשות קודם  קפיצה במחשבה מעולם רגשי-מים, לעולם שיש בו עשייה. לאדמה! כמו משחק  ים יבשה! מאין יציבות ליציבות!

הכללים האלו נכונים לאנשים שרוצים לצאת מהמקומות הרגשיים האלו! שמזהים את זה כמשהו שמשתלט עליהם ואינו נכון להם.

בהצלחה!

אפשר להגיב

*

*